מה זה וידאו תדמיתי ופרסום דיגיטלי
סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק קטן או בינוני בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית יש את הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית זה מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט ואולי בסלולרי.
סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד ביחוד לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
בין אם שליחה דרך קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד האפשרי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן ירידה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
סרטי תדמית מסווגים לכמה קטגוריות:
סרטי קידום מכירות
- יצירת סרט לקידום מכירות עבור מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.
סרטים לגיוס הון
- יצירת סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיסול מוצר עתידי.
סרטוני הסבר \ הדרכה
- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או קטע ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.
סרטי מוצר
- סרט המתאר תוצר ספציפי של חברה מסוימת. סרט זהו באופן כללי יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.
סרטון תדמית כללי
- שנועד להציג את חברת ההשכרה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.
לסרט תדמית, גם אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמה חושים ביחד ובכך יתרונם המשמעותי אודות כל אמצעי פרסום אחר.
נכון להיום גולשים באתרי דפדפן מגיבים באופן חיובי פי 2.
עקרונות להפקת סרטון תדמית
תסריט
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות זה יוקרן. בחירתו עבור תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
תסריט הינו מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול לסמוך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא חישוב של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים רבים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך כולל וכלה בסדרה טלוויזיונית.
מבנה התסריט
תסריט מחולק לשורה של סצנות, שבכל אחת מהן כלול כמות רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עם יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון בתוספת בין הסצנה לזו שאחריה.
לרוב, מאושר כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת שלב בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). לרוב, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.
תסריטי קולנוע, באופן מיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם זמן ש לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על גבי אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח נרחב משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. קיימות תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.
התסריטים נבחנים גם על גבי פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל גם אורכם, בדפים, עבור תסריטי קולנוע.
תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע תוך כדי צילומי הסרט.
שלבי התסריט
ממילא כל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
סינופסיס
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים של ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס להביא את תשומת לבם של קרנות ואולי מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
טריטמנט
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות של ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אולם עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען של הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק יותר באשר לאופיו של התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
תסריט
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פתורה או יותר, אודות חמש גרסאות שעבר אותו התסריט.
תסריט צילומים
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לאו דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עבור קטעי הצילום השונים בסרט.
עיבוד התסריט
לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי אחד או כמה בני-אדם, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, באופן מיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט במשך עיבודו מהתבנית הקודמת.
בהוליווד, ולעיתים גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי ואולי כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב של הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים עם מטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לבצע כתיבה מחדש של תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, וכיוצא בזה. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה מראש.
סוגי תסריטים
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים בידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
מסיבה זו, אפשר להתוות עד כמה סוגים בסיסיים עבור מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. אלה משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) יחד עם פיתוחים ותוספות שוליים:
אקספוזיציה: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני עליו. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר להניח כי בהמשך הסרט יתגלה כי זה חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל תכונות אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
אירוע מחולל: לאחר כמות דקות, בדרך כלל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עבור נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
המכשול: המכשול הטיפוסי זה "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו משום שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי ואולי דימוי לא רלוונטי של הגיבור.
מסגרת הזמן: במקרים רבים, כדי לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן בה על הגיבור להשיג את מטרתו. מסדרונות הזמן משמשת בדרך כלל גם בשביל להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
סדרת הניסיונות: ברוב המקרים, עושה הגיבור כמות ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלה מביאים אותו למסקנה כי עליו להתאים את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה על מנת להתגבר על קשייו.
האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים רבים מספור, כולל הסיפור גם שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על גבי פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה שכיח בסוגים רבים עם סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זהו; בסרטי מתח או אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בדרך כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, זה נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך מספר שניות ואף רגעים. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה מאפשר לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
פסקול מוזיקלי
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש באופן כללי יצליח לשעמם. פעמים רבות ניתן לבחור בשיר מוכר או במנגינה טמונה ואין הכרח לכתוב עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אולם לשם כך יש להסדיר את עניין זכויות היוצרים.
קריינות
הקריינות היא העורק הראשי של העברת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיימים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
צילום
סרט תדמית קיימים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), על ידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
ראיונות והכנת מרואיינים
ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שאינם לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כלל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא מגבלות חשוב והכרחי על גבי מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עם המראיין חשוב במיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
בימוי ועריכה
השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. על מנת להוציא תוצאה מצויינת לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אף יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי זה תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
פשטות
על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר אפשר לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן גם לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט במקרים רבים היא חד-פעמית. אינם חוזרים אחורה ובשום אופן לא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, פשוט ומדויק.
קצב
סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. כאשר מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, יש מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.
אורך הסרט
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר למעשה בסרט תדמית שמיועד לצפייה ביתית או לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח אודות גבי דיסק לצפייה אישית, טוב במידה ולא יחרוג מעבר לחמש או שש רגעים. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה קצר יותר, כך אפילו עשייתו תהיה במידה רבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר של ארבע או חמש דקות.
מקוריות
עיקר חשוב – על הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים זהים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עבור ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם בין לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
לוחות זמנים
הפקת סרט היא תהליך מורכב. אפשר, אבל, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. מָקוֹר שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד מול הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, טוב אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
תכנון שגרת הפקת המוצר
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה מלא עם מנהלי ההפקה, על מנת שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיימים להכין את פורטלים של הצילום מראש על גבי פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום ספציפי, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט וכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
בחירת ספקית הפקת המוצר
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם היא בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.